בוחניק דוד נ' חב` נמל אשדוד בע"מ ואח'

החלטה

מונחת בפני בקשת התובע להורות על מתן צו גילוי מסמכים כללי כלפי הנתבעת 2 ( להלן: המשיבה)

המסמכים שב"כ המבקש מבקש את גילויים ואת העיון בהם, מפורטים במכתב הדרישה לגילוי מסמכים מיום 29.12.10 והינם אלה:

מלוא ההתכתבות שבין חברת הנמל לבין הממונה על האוצר בענייני התובע ללא השמטות וללא חוסרים.

הסכם הקיבוצי התקף העוסק בתשלום תוספות ניהול לראשי ענפים מדור המייסדים בנמל אשדוד.

הסכמי מנ"ע.

טבלאות מקבלי תוספת ניהול בנמל אשדוד בזמן רשות הנמלים החל משנת 1985 ועד 2005 לפני כניסת חברת אשדוד, לגבי דור המייסדים.

הסכם קיבוצי לפיו שולמו תוספות ניהול במחלקת הים בשנת 1999.

מסמך תוצאות בדיקת חברת הנמל לגבי זכותו של התובע לקבל תוספת שיפטינג של 9% ולגבי תשלום תוספת זו לעובדי היום במחלקת הים בהתאם לתוספת להסכם הקיבוצי מיום 1.3.93 ונעשתה לפי דרישת הממונה על השכר.

המשיבה מתנגדת לבקשה ולטענתה דינה להידחות בשל עיתוי הגשתה, חוסר תום לב, שיהוי, חריגה מסדרי דין ופגיעה בזכויותיה הדיוניות וכן בשל היות הבקשה בלתי מנומקת.

המצב המשפטי:

4.הוראות תקנה 46 לתקנות בית-הדין לעבודה (סדרי-דין) התשנ"ב – 1991 קובעות כי: -

"(א)בית-הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל-דין, אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך, כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות.ב

...ו

(ג)בהחליטו בבקשה כאמור בתקנה משנה (א) או (ב), ישקול בית-הדין או הרשם, כל הצעה שתבוא מצד בעל-דין, למסור פרטים או להורדות בעובדות או להראות או להמציא מסמכים".נ

תקנה 46 הנ"ל, היא מקור סמכותי ליתן צו למתן פרטים נוספים ולגילוי או לעיון במסמכים על מנת לאפשר דיון יעיל.ב

5.השיקול המרכזי במתן צו לגילוי מסמכים הינו שאלת הרלוונטיות של המסמכים שגילויים מבוקש, כאשר יש בגילוי, כדי לסייע לדיון יעיל או לחסכון בהוצאות. צו לגילוי מסמכים לא ינתן מקום בו יש בכך משום הכבדה קשה על צד לדיון. במקרה כזה, יאזן בית הדין בין נחיצותם של המסמכים לסייע בגילוי האמת לבין הנטל אשר הגילוי ומתן זכות עיון, יטילו על הצד שכנגד. מדיניותו של בית הדין לעבודה היא להרשות גילוי מסמכים הנחוצים כדי להגיע לחקר האמת ולאפשר בירור יעיל של הפלוגתאות, תוך שמירה על איזון ראוי ומידתי בין האינטרסים של הצדדים. בית הדין יזהר שלא לפגוע בפרטיותם של עובדים אחרים, אגב היענות לבקשה לגילוי מסמכים של עובד כנגד מעבידו.ו

6.במסגרת בחינת האינטרסים של הצדדים, על בית-הדין לאזן בין הצורך בגילוי האמת מחד, לבין ההכבדה אשר היענות לבקשה תטיל על המשיבים, אגב בדיקת הרלוונטיות של הפרטים והמסמכים המבוקשים (ע"א 3576/94 השקמה הוצאה לאור נ' רום, פ"ד מח (4) 388).נ

הכלל הוא, כי אין נותנים צו כללי ורחב המחייב צד למתן עיון במסמכים ללא פירוט, אשר אין בית הדין יודע מה היקפו של הצו שיינתן ומה הרלוונטיות של אותם מסמכים (ראה: דב"ע נ"א / 160-3 בנק הפועלים נ' אליהו מרגלית, פד"ע כ"ג, 384).ב

7.בעניין הגדרת הרלבנטיות של המסמכים לצורך גילוי מסמכים נפסק כי: